Swissalpine Davos 2015- סיכום
Swissalpine Davos 2015– סיכום
בשבת, מעט אחרי 19:00, חציתי את קו הסיום באצטדיון בדבוס. לכאורה, עוד מרוץ אולטרה הגיע לסיומו המוצלח. אבל SWISSALPINE DAVOS 2015 היה יותר מסתם עוד מרוץ. מה שהפך אותו לכל כך מיוחד הייתה החבורה המופלאה שאמנתי לקראת האתגר הלא פשוט הזה. החבורה שלנו כללה רצה אחת במקצה ל-30 ק"מ -סופי קוצב, 3 רצים במקצה ל 42 ק"מ (1800 מטר טיפוס מצטבר- המקצה הקשה משני מקצים אפשריים ל 42 ק"מ)-דליה הרפז, דן כרמי ואייל לוי, ו6 רצים למקצה ל 78 ק"מ ( 2560 מטר טיפוס מצטבר)- טל מור, אבי בר מסדה, ערן סלומון, טל אברמוביץ, גילי דביר ואני.
התחלנו את האימונים בסוף ינואר, חצי שנה לפני המרוץ, מתחילת הדרך הצבתי שלוש מטרות עיקריות להצלחת הפרויקט :
- יצירת קבוצה וגיבושה- אני מאמין בכוחה של קבוצה טובה ומאוחדת לתרום להצלחתם של הפרטים המרכיבים אותה.
- בניית תכנית אימונים שתכין את כולם למרוץ בצורה מיטבית ,שתדמה ככל האפשר את תנאי השטח וגרף הגבהים במרוץ ובעיקר תכנית שתביא את כל הרצים לקו הזינוק ללא פציעות ועם הביטחון ביכולת האישית לעמוד באתגר.
- סיום של 100%!!! מהרצים שזינקו למרוץ וחצייה של כולם את קו הסיום.
יצירת קבוצה הוא תהליך ארוך והדרגתי שנבנה לאורך שעות רבות של ריצה משותפת, היכרות ,יצירת הווי קבוצתי וחוויות משותפות. במשלחת הנוכחית, למרות גודלה והשונות במטרות, היה ברור כבר מהריצה הראשונה שמדובר במשימה פשוטה. החיבור בין כולם היה טבעי ומהיר כל כך עד שבפועל רוב האימונים היו משותפים (התכנון המקורי היה להיפגש לאימון משותף אחת לחודש…).
תכנית האימונים נבנתה תוך תשומת לב למספר גורמים: מרחק הריצה, שיפועי העליות והירידות והקצב שנדרש בהגעה לתחנות הביניים בזמן ( במרוץ יש מספר נקודות CUT OFF) הצלחתי למצוא מספר עליות שמדמות את השיפועים השונים במרוץ ובעזרתן קבלנו מושג די טוב על מה שמצפה לנו בעליות (הבעיה הייתה שהעליות שלנו הרבה יותר קצרות….). כלקח ממרוצים קודמים שמתי דגש מיוחד על ריצה בירידה ועל טכניקה של ריצה בירידה. בדיעבד, שיקול נכון שמאוד עזר לנו במהלך הירידה הארוכה בסיום המרוץ. טפסנו למירון ולהר אדיר, רצנו ברכס רמים וצוק מנרה והעפלנו לחרמון. בשבוע האחרון שלפני הנסיעה עשינו שני אימונים בחדר הגובה במכון וינגייט על מנת להסתגל לתנאי הריצה בגובה 2700 מטר. בקיצור – אושר גדול.
הגענו לדבוס ביום חמישי בצהריים ואחרי מנוחה והתארגנות בחדרים עלינו למעבר פלואלה (Flüela pass) בגובה של 2383 מטר כדי להשלים את ההסתגלות לגובה ולהבין מעט ממה שמחכה לנו במרוץ. יום שישי התחיל עם ריצה קצרצרה וטיול לאקספו לאיסוף ערכות. אחרי מנוחה קצרה התחלנו את ההכנות לארוחת פסטה משותפת ואת ההכנות האישיות לקראת המרוץ. בניגוד לחוויות דומות שלהן הייתי שותף, האווירה ערב המרוץ הייתה נינוחה (יחסית…) והביטחון ביכולת לסיים את האתגר היה באוויר (עובדה שהכניסה אותי ללחץ וחוסר שקט…).
ב07:00 בבוקר הוזנקו יחד המקצים ל 78 ק"מ ול- 30 ק"מ (המקצה ל-42 ק"מ הוזנק ב 11:00 מברגן והצריך נסיעה ברכבת של כ-50 דקות. אני חוסך מכם את ההומור השחור בקשר לכך). 30 הקילומטרים הראשונים הם מישוריים יחסית- לשם ההשוואה, גרף הגבהים דומה לזה של סיבוב אחד במרוץ סובב עמק…. לנקודת ה- 30 ק"מ צריך להגיע לכל המאוחר ב 3:50 שעות, עובדה שמחייבת ריצה יחסית מהירה מאחר והמטרה היא להשאיר מרווח ביטחון לקראת המשך המרוץ. מעט אחרי הק"מ ה-33 מתחיל המרוץ האמיתי , כמעט 20 ק"מ של טיפוס ארוך ומתמשך שאחריהם יש ירידה קצרה ,טיפוס קצר וקשה מאוד לנקודה הגבוהה ביותר במסלול (2739 מטר) וממנה 18 ק"מ במגמת ירידה עד לקו הסיום בדבוס.
בכדי לא להלאות, תיאור תמציתי של מהלך הריצה: 30 ק"מ ראשונים- מזג אויר מצוין, נופים מרהיבים, אווירה טובה וחוש הומור, תחילת הטיפוס- עדיין מזג אוויר טוב, הנוף לא השתנה (ההתעניינות בו הולכת ופוחתת…), אווירה טובה ,פחות מצחיק…. שיא הטיפוס- שקט, בעיקר שקט.. תחילת הירידה – גשם סוחף. חוזרים לדבר ומתחילים להתרגש.
מה שהדאיג אותי במהלך הריצה ובמיוחד לקראת סיומה הייתה העובדה שרצי ה-42 ק"מ לא עקפו אותנו בדרך. עובדה זו מאוד הלחיצה אותי ולא נתנה לי מנוח . במידה ודליה, אייל ודן עדיין אחרינו יתכן שמשהו השתבש בדרך וקיים חשש שהם לא יעמדו בזמן הגג ולא יסיימו את המרוץ בזמן. 5 ק"מ לסיום, עדיין אין זכר לשלושה, אני מאסף את 6 רצי המשלחת שלנו ויודע שעשיתי וי על המקצה הארוך אבל עדיין אין זכר לרצי המרתון שלנו. נכנסנו לאצטדיון, טל אברמוביץ רץ מעט לפני וחוצה את קו הסיום עטוף בדגל ישראל, 100 מטר לפני קו הסיום אני מזהה בקהל את רצי ה-42 שמחים ומאושרים. אני נושם לרווחה, אפשר לקפוץ על קו הסיום- המטרה האחרונה הושגה, עשרת הרצים שזינקו למרוץ SWISSALPINE DAVOS 2015 סיימו את המרוץ.
תודות- לכל אחד מחברי המשלחת על מתן האמון בי ובתכנית האימונים ,על תרומתכם ליצירת המרקם האנושי המיוחד, על הנכונות לעזור ולהיות שם תמיד אחד למען השני ולטובת הכלל. תודה גדולה ומיוחדת לגילי דביר על העזרה בארגון ועל האופטימיות הבלתי נגמרת. לא הייתי יכול לעשות זאת בלעדייך.
המשלחת לשנה הבאה כבר בשלבי התארגנות.
להתראות ב Swissalpine Davos 2016
